לפני שנה וחצי הצטרף ילד מקסים בכיתה ה' לקבוצת שייט. אותו ילד היה אינטליגנט, חכם, מצחיק ומבריק.. הוא גם היה נתון להתקפות של ילדים בבית הספר שלו, לירידות והצקות, ותמיד היה מוצא את עצמו במקום גרוע מבחינת ההתמקמות החברתית שלו. ביום הראשון שבו נפגשנו, הלכנו לגלוש גלים יחד, והמקום שבו עמד היה בדיוק במשברי הגלים.. פחות או יותר במקום שממנו הכי קשה לתפוס גלים, וכל גל שהגיע העיף אותו מהגלשן, או שהגלשן נתקע בו וכו'..
זו דוגמא לאופן שבו ילד מביא את הקשיים שלו למרחב הימי הטיפולי. ההתמקמות הלא נכונה, הקושי לראות את המרחב האינסופי ולבחור לעמוד דווקא שם ולא להבין מדוע הוא לא מצליח לתפוס אף גל כאשר חבריו לקבוצה כן מצליחים הוא מתסכל, מעצבן ומעציב.. אבל הוא גם מאפשר הזדמנות נדירה לשנות את הדפוסים הקיימים ולהביא למצב בו אפשר אחרת. אפשר להתמקם במקום שמאפשר שליטה, במקום נוח ופחות 'אגרסיבי', ולאפשר לתחושות טובות של כיף ואושר לצמוח, במקום שקשה להן לגדול..