הים יודע להיות כל מיני דברים.. יש ימים שהוא כל כך מזמין, בצבע הכחול, בשקט שלו, ברוגע.. ויש ימים שהוא מדכא, אפור עם שמים אפורים, קריר, מנוכר ומדכדך. יש גם ימים שהוא כל כך כועס, שמי שמעז להתקרב אליו ירגיש את עוצמתו ואת מלא הדרו. ויש ימים שהוא לא יציב בעליל, גלים, זרמים ורוח שמשתנים, פעם חם לך ופעם קר לך, ממש לא ברור מה הוא רוצה היום.
נשמע מוכר.. לא? כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח.. שאלה שאני נוהג לשאול את הילדים שבאים להפליג ולזרוק את הצרות לים, היא; 'איך הים היום'? הוא כועס? עצוב? הוא 'בסדר'? 'ואיך אתה היום'? מכאן אפשר לדבר על הים שבתוכנו ומה מביא אותו להיות כזה.
יש אנשים שיוצאים לים בכל מצב, ים סוער או שקט, קר או חם, מזמין או מרחיק. אלו אנשים מיוחדים בעיני, כאלה שמקבלים באהבה את הים ובהבנה את עצמם. מבינים שזה בסדר גמור לכעוס, או להיות מדוכא, כמו שזה בסדר להרגיש בסדר וטוב עם עצמך. וזה לא קל להרגיש כועסים או עצובים, בטח לא כאשר מדובר בילדים. אבל אחד הדברים שהים נותן לנו הוא היכולת להבין שהים יכול לכעוס או להיות עצוב או לא יציב, אבל אפשר להתמודד עם זה ואפילו לקבל את זה בחיבוק.
Comments